ציור הקיר במישור הגפן באופקים — עץ הנשען על כפות ידיים, צלליות השוטרים שהגנו על השכונה וקיר הטיפות עם שמות הנרצחים
שכונת מישור הגפן באופקים. לתושבים, השכונה היא הבית וגם לב הטראומה. ציור הקיר שהוקם בשכונה: עץ הנשען על כפות ידיים, צלליות השוטרים והלוחמים שהגנו על הרחובות, ומימין — קיר הטיפות ועליו שמות הנרצחים. מעל הטקסט נכתב: "7 באוקטובר 2023 — לזכור ולא לשכוח". ציור הקיר: Style Itay. צילום: תומר אפלבאום

היום, 7 באוקטובר, מלאו שלוש שנים לשבת השחורה שבה נרצחו 33 בני אדם באופקים. ברחובות מישור הגפן הזיכרון נמצא בכל פינה: תמונות, דגלים, ציורי קיר וצלליות ברזל של השוטרים שנלחמו כאן. את כל אלה הקימו התושבים בעצמם, בכל מקום שבו נפל אחד הנרצחים. השכונה היא היחידה מבין זירות הטבח שלא פונתה. התושבים ממשיכים לגדל בה ילדים, לעבוד ולחיות, כשהזיכרון צמוד אליהם.

פינת זיכרון ברחוב במישור הגפן: שולחן לבן עם נרות נשמה, תמונה ופרחים, מול קיר אבן
פינת זיכרון ברחוב התמר באופקים, באוקטובר 2023. המדינה לא הייתה פה כשהאסון קרה, ולא הגיעה מאז. שולחן קטן שהציבו התושבים על המדרכה — נרות נשמה, פרחים ותמונה — באחד המקומות שבהם נפל אחד מהנרצחים. צילום: אליהו הרשקוביץ

ההכרה שלא הגיעה

לפי התחקיר של "הארץ", שורדי הטבח באופקים מעולם לא נכללו באחריות מנהלת תקומה. הם גם לא קיבלו את מסלולי הטיפול וההכרה שניתנו לשורדי המסיבות ולתושבי יישובי העוטף. בשכונה שבה כמעט כל משפחה חוותה את אותו יום מקרוב, התחושה היא שהמדינה פשוט לא הגיעה.

אסתר גבאי, בת 66 מרחוב התמר, עמדה באותה שבת שעות ארוכות ליד החלון כשילדיה ונכדיה בבית. היא מכירה את כולם בעיר ויודעת למי לפנות כשצריך משהו. לדבריה, הכאב הגדול הוא מה שבא אחר כך: "יותר מהיום עצמו, אני עצובה על מה שקרה לנו מאז". היא אומרת שמי שיסתובב בשכונה וישאל את השכנים ישמע מכולם את אותה תחושה של הפקרה.

רחוב בשכונת מישור הגפן: שלטים ודגלי ישראל על הגדר, שלט זיכרון לשוטר שנפל וגרפיטי על הקיר
שכונת מישור הגפן באופקים, החודש. נקודות הנצחה ארעיות הוצבו בכל פינה שנרצח בה אדם. שלטים ודגלי ישראל שתלו התושבים על גדרות הבתים, לצד שלט הנצחה לאחד השוטרים שנפלו כאן — ותושב שעובר במקום ביום רגיל. צילום: תומר אפלבאום

לוותר מראש

יגאל מלכה, בן 47, עזב את השכונה, אבל הפחד נשאר איתו. גם ילדיו המתבגרים עדיין חוששים לעבור לבד בבית החשוך מחדר לחדר. כששמע על התורים ועל המאבקים של אחרים לקבל טיפול, הוא ויתר מראש על פנייה למדינה.

שני שלטי הנצחה לשוטרים שנפלו באופקים ב-7 באוקטובר, תלויים על גדר ברחוב בשכונת מישור הגפן
שכונת מישור הגפן באופקים, החודש. שלטי הנצחה לשני שוטרים שנפלו בשכונה בבוקר 7 באוקטובר — רוני אבוהרון ז"ל, שיצא מביתו להגן על תושבי אופקים, ויגאל ניסים אילוז ז"ל. את השלטים תלו המשפחות והחברים. צילום: תומר אפלבאום

גם החזרה מ"ההפוגה" בים המלח, בשבוע השני של המלחמה, נחרטה בזיכרון. נועם שלי, אם יחידנית לשניים, ביקשה שלא להחזיר אותה לשכונה. התשובה שקיבלה הייתה שהחופשה הסתיימה. היא חזרה עם שני ילדים, מזוודות וכלבה, ובהרגשה שהיא לבד בעולם.

פינת הנצחה לאבי חטואל הי״ד במישור הגפן: שלט זיכרון על הקיר וארון נרות נשמה לבן על המדרכה
שכונת מישור הגפן באופקים, החודש. ארון נרות שהוצב על המדרכה בפינת ההנצחה לאברהם (אבי) חטואל ז"ל, שנרצח בשכונה בבוקר שמחת תורה כשהקריב את חייו למען משפחתו. לצידו שלט של "מרוץ הגבורה" האופקימי שנקרא על שמו. צילום: תומר אפלבאום

ובכל זאת, אור

לצד הקושי, יש בשכונה גם רגעים של התחלה חדשה. נועם שלי מקווה לחגוג השנה לבנה יום הולדת, בפעם הראשונה מאז אותה שבת. היא אומרת שרק עכשיו יש לה קצת זמן לעצור, להבין ולעכל את מה שעברו. אסתר גבאי ממשיכה לעבוד במתנ"ס ולהיות הכתובת של השכנים.

פינת הנצחה לרס״ר אבי בוזגלו הי״ד בחצר במישור הגפן, עם כיסאות פלסטיק לבנים שהוכנו לאירוע זיכרון
שכונת מישור הגפן באופקים, החודש. החצר שבה נפל אבי בוזגלו ז"ל, שיצא בבוקר שמחת תורה לעבר מחבלי החמאס שחדרו לעיר. הכיסאות הלבנים מוכנים לאירוע הזיכרון הבא — בשכונה שבה הזיכרון והחיים חולקים את אותה חצר. צילום: תומר אפלבאום

מעגל הזיכרון והגבורה

לצד פינות ההנצחה הארעיות שהקימו התושבים ברחובות, הוקם בעיר אתר הנצחה עירוני קבוע: מעגל הזיכרון והגבורה. טבעת פלדה גדולה ניצבת על רחבת אבן, ולצידה ספסל־קיר מתעקל שעליו חקוקה הכתובת "מעגל הזיכרון והגבורה לזכר נפלות ונופלי השבעה באוקטובר", לצד סמל עיריית אופקים. על הקיר שובצו לוחיות זכוכית — לוחית לכל אחת ואחד מבני העיר שנרצחו ונפלו באותו יום.

ציור קיר באופקים לזכר 7 באוקטובר: תושב ושוטרת לוחצים ידיים, התאריך 7.10.23 בצבע אדום, שוטרים מצדיעים וילדים עם דגל ישראל
עוד ציור קיר שהוקם בעיר לזכר אותו יום. בלב הציור לוחצים ידיים תושב ושוטרת — תמצית מה שקרה כאן בבוקר שמחת תורה, כשתושבים ושוטרים נלחמו זה לצד זה על הרחובות. סביבם שוטרים מצדיעים, ילדים עם דגל ישראל, וצללית של אדם הפורש ידיים אל השמיים מעל קווי הבתים. באמצע, באדום, התאריך: 7.10.23. צילום: אופקים שלי

תושבי מישור הגפן הוכיחו באותו יום, ובכל יום מאז, מה כוחה של קהילה. עכשיו הם מבקשים דבר אחד: שגם מישהו מבחוץ יראה אותם.

לקריאת הכתבה המלאה באתר "הארץ"

הכתבה המלאה, מאת רן שמעוני, התפרסמה ב"הארץ" ב-6 באוקטובר 2026. מתפרסם כאן באישור "הארץ".