בירת האגרוטק: מיליארד וחצי שקל נוחתים בנגב המערבי — כמה מזה מגיע לאופקים, ומה עושים עם זה?
הממשלה אישרה תוכנית חומש שמזרימה סכומי עתק לאופקים ולחמש רשויות שכנות. חלק מהכסף כבר נראה ברחוב, חלק עדיין על הנייר, וחלק גדול מיועד לתחום שרוב התושבים לא בטוחים מה הוא בכלל — "אגרוטק". פירקנו את זה לגורמים, בעברית פשוטה.
תשאלו תושב באופקים מה הולך לקרות בעיר בחמש השנים הקרובות, ורוב הסיכויים שתשמעו שתי מילים: "בונים הרבה". פחות סביר שתשמעו את המילה "אגרוטק", אף שהיא מופיעה במסמכי ממשלה כשם התואר הרשמי של העיר.
אז נתחיל דווקא מהסוף — מהכסף — ונחזור אחורה כדי להבין לאן הוא הולך. בתחילת אוגוסט 2025 אישרה הממשלה תוכנית חומש לשיקום ולפיתוח יישובי הנגב המערבי (החלטה 3303). היקפה: כ־1,794 מיליון שקל, שיתחלקו בין שש רשויות — אופקים, נתיבות, ומועצות אזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב ומרחבים.
אבל חשוב להבין מאיפה הכסף הזה בא. זה לא פרס ולא מענק פיתוח רגיל — זה כסף שיקום. התוכנית נולדה ישירות מאירועי ה־7 באוקטובר 2023, ומיועדת ליישובים שנקבע לגביהם שחוו "פגיעה כוללת חריגה", אך אינם נכללים בחבל תקומה. במילים אחרות: הכסף הגיע כי כאן כאב.
רגע, בעברית פשוטה
- אגרוטק
- חיבור בין חקלאות לטכנולוגיה. במקום איכר עם מעדר — חיישנים שמודדים לחות באדמה, רחפנים שמצלמים שדות, אלגוריתמים שקובעים מתי להשקות. תעשייה שמייצרת עבודה במשרדים ובמעבדות, לא רק בשדה.
- תב״ר
- "תקציב בלתי רגיל" — כסף לפרויקט חד־פעמי (גן ילדים, כביש), בנפרד מהתקציב השוטף שממנו משלמים משכורות וחשמל.
- הסכם גג
- העירייה מאפשרת בנייה של אלפי דירות, והמדינה מתחייבת בתמורה לממן את התשתיות — כבישים, ביוב, בתי ספר, גנים.
- חבל תקומה
- הגדרה חוקית של היישובים שנפגעו הכי קשה ב־7 באוקטובר, המקבלים מענה נפרד. אופקים אינה נכללת בו — ולכן נדרשה החלטה נפרדת עבורה.
- פינוי־בינוי
- הריסת בניינים ישנים ובניית חדשים במקומם, כשהדיירים הוותיקים מקבלים דירה גדולה יותר.
חלק א׳ · כמה מהכסף באמת מגיע לאופקים?
צריך לדייק: רוב התקציב אינו "כסף של אופקים" אלא סכום אזורי שמתחלק בין שש הרשויות — לרוב לפי גודל האוכלוסייה, ובכפוף לקריטריונים ולתוכניות עבודה שטרם נקבעו. עם זאת, כמה סעיפים נושאים את שם העיר במפורש. הנה הם, בשפה של תושב ולא של רואה חשבון:
| לְמה | מה זה אומר בפועל | כמה (מיליון ש״ח) |
|---|---|---|
| אגרוטק | מבנה חדשנות, מעבדות וציוד — כסף ייעודי לאופקים בלבד | 15 |
| מבני ציבור | בנייה ושדרוג — מתחלק עם נתיבות (סה״כ 205) | חלק מ־205 |
| התחדשות עירונית | תכנון פינוי־בינוי (7) + צוות ליווי לתושבים (5) | 12 |
| רווחה | 6 תקנים לעובדים סוציאליים + תמריצים לשימור עובדים | עד 12 |
| המרחב הציבורי | נטיעת עצים והצללה (5) + הפחתת זיהום (3.5) + טיפוח חצרות (7) | 15.5 |
| ביטחון | מימון פקחים, תקני פקחים ושוטרים נוספים | 5+ |
| מקלטים | שיפוץ מקלטים ציבוריים | 1 |
| לישמניה | טיפול במחלת העור "שושנת יריחו" — באופקים המצב הקשה ביותר | 2 |
מעבר לכך, לאופקים יש מקור כסף שני, גדול לא פחות: הסכם הגג עם רשות מקרקעי ישראל. במסגרתו נוספו לעיר כ־17,000 יחידות דיור וכ־250 אלף מ״ר של מסחר ותעסוקה, והמדינה התחייבה להשקיע מעל מיליארד שקל בתשתיות — מתוכם כ־164 מיליון שקל בתחבורה. השכונה הגדולה בתוכנית, "שכונת תקומה" (10,000 דירות), גובלת בשכונת מישור הגפן שבה התרחש הטבח.
איך זה נראה בתקציב העירייה?
תקציב 2026 של אופקים אושר על כ־411 מיליון שקל — גידול של כ־12% לעומת השנה שקדמה לה, מתוכם כ־161 מיליון שקל לחינוך. לכך נוספים כ־23 מיליון שקל מהחלטת הממשלה שיוזרמו בפועל השנה, ותב״רים בהיקף כולל של כ־120 מיליון שקל. לפי העירייה, כל זאת ללא העלאת ארנונה מעבר לעדכון הקבוע בחוק.
חלק ב׳ · אז מה זה "עיר האגרוטק", ולמה דווקא אופקים?
הסעיף שמושך את עיקר תשומת הלב הוא 15 מיליון השקל שהוקצו לעירייה לפיתוח תשתיות אגרוטק — מבנה חדשנות, מעבדות, ציוד ופעילות יזמית. זה לא נפל משמיים: מינהל התכנון הגדיר את אופקים, בתוכנית האסטרטגית שלו לנגב המערבי, כ"עיר האגרוטק".
ההיגיון פשוט למדי. כ־60% מהתבואה של ישראל גדלה בנגב. השדות, הרפתות והחממות נמצאים ממש מסביב לעיר. הרעיון: שבמקום שאופקים תהיה רק "עיר ליד השדות", היא תהפוך למקום שבו יושבות החברות שמפתחות את הטכנולוגיה עבור אותם שדות — ושתושבי העיר יעבדו בהן.
במה זה שונה מחקלאות רגילה? חקלאי מגדל עגבניות. חברת אגרוטק מפתחת את החיישן שאומר לו מתי להשקות, את המצלמה שמזהה מחלה בעלה שבוע לפני שרואים אותה בעין, ואת התוכנה שמנבאת את היבול. אלה משרות של מהנדסים, טכנאים ואנשי מעבדה — סוג העבודה שהיום כמעט לא קיים בעיר.
"בשנת 2030 אופקים תהיה עיר של יותר מ־80 אלף תושבים, עם פארק תעשיות אגרוטק פעיל, עשרות חברות, חווה ניסויית שהפכה למרכז ידע — עיר שמייצאת טכנולוגיות חקלאיות לעולם."
איציק דנינו, ראש עיריית אופקים
מה כבר קיים בשטח
- מרכז חדשנות ומתחם עבודה משותף פעיל ברחבת יוני, עם שטחי ניסוי חקלאיים צמודים.
- Seed Innovation Center — מרכז האצה לסטארט־אפים, בהשקעה של מעל 10 מיליון ש״ח.
- חווה חקלאית עירונית של כ־200 דונם, המשמשת "מעבדה חיה" לפיילוטים בתנאי אמת.
- בית ספר יסודי שמלמד אגרוטק, ומרכז ההכשרות "אופק־טק" לתושבים.
- מכינה קדם־צבאית ומרכז הכשרות מקצועיות שמשרת את כל הנגב המערבי.
- 13 מגרשים שהוקצו לחברות אגרוטק באזור התעשייה שקד א׳.
- תערוכת אגרומשוב ה־35 — האירוע המרכזי של החקלאות הישראלית — עוברת להתקיים באופקים.
המרכז שכבר פועל: רחבת יוני
הלב הפועם של המהלך יושב היום ברחבת יוני, בכניסה לעיר. במבנה ששימש בעבר את מינהל החינוך העירוני הוקם מרכז חדשנות ומתחם עבודה משותף — כ־800 מ״ר בשלב הראשון, בדרך למתחם של כ־2,400 מ״ר. בצמוד למשרדים נפרסו כחמישה דונם של שטחי ניסוי חקלאיים, שבהם אפשר להקים חממות, גידולים ונטיעות ממש ליד שולחן העבודה של המפתח. ההשקעה: כ־10 מיליון שקל — מחציתם של העירייה ומחציתם של קבוצת שרונה פרטנרס, בחיבור שיצרה תנועת אור.
במתחם פועל מרכז SEED, מרכז האצה וחדשנות. משנת 2025 מנהל אותו ארגון אגרו־נגב, הפועל תחת משקי הנגב לקידום החדשנות החקלאית באזור. מאז הורחבה הפעילות: כיום פועל במקום אקסלרטור אגרוטק המלווה שש חברות בתחילת דרכן — חיבור למשקיעים, שיתופי פעולה עם חברות מסחריות וחידוד המודל העסקי. במקביל מתקיימים במרכז קורסים והכשרות לחקלאים בשיתוף משרד החקלאות וארגון עובדי הפלחה, וחברות ישראליות בוחרות להקים בו את השלוחה הדרומית שלהן — כדי להיות קרובות לשטח.
יזמים ואנשי אגרוטק — מרכז SEED מזמין אתכם להגיע
מרכז SEED באופקים מלווה חברות בתחילת דרכן, מחבר אותן למשקיעים ולשטח החקלאי, ומזמין יזמים בתחום האגרוטק להצטרף למרחב החדשנות שצומח בנגב המערבי.
בימים אלה עובר המתחם שדרוג מקיף. במסגרתו יוקמו שני מרכיבים שעשויים להיות המשמעותיים ביותר לחקלאי האזור: מרכז מעבדות שירות, שיספק בדיקות ושירותים מקצועיים לכל המרחב החקלאי, ומרכז דאטה חקלאי שירכז מידע ונתונים עבור הענף. במילים אחרות — לא רק חממה ליזמים, אלא תשתית שהחקלאי מהמושב הסמוך יכול להשתמש בה מחר בבוקר.
נכס נוסף, שאין לו הרבה מקבילות בארץ: החווה החקלאית העירונית — כ־200 דונם המשמשים כ"מעבדה חיה". שם חברות ויזמים מריצים פיילוטים בתנאי אמת, ולא רק בחממה סגורה. לצד אלה, מרכז חדשנות טכנולוגית חדש בכניסה לעיר, בהשקעה של מעל 5 מיליון שקל, שישלב בינה מלאכותית, הנדסה מתקדמת ומעבדת חקר, ויופעל באמצעות חברת "אופקטיבי" בשיתוף תנועת אור.
החותמת: "מונדיאל החקלאות" מגיע לאופקים
אם מחפשים סימן חיצוני לכך שההגדרה נתפסה מחוץ לגבולות העיר — הוא הגיע בסוף 2026. תערוכת אגרומשוב ה־35, האירוע המרכזי והוותיק ביותר של החקלאות הישראלית, המכונה "מונדיאל החקלאות", תתקיים ב־30 בנובמבר ובראשון בדצמבר במרכז הכנסים "אליבא" באופקים. הסלוגן הרשמי של התערוכה, המתנוסס בראש אתר המארגנים: "אופקים – בירת האגרוטק".
מדובר באירוע שמרכז את כל ענפי החקלאות תחת קורת גג אחת — מזרעים, השקיה וחממות ועד רחפנים, רובוטים, פודטק ואנרגיה מתחדשת — לצד כנסים מקצועיים כמו "כנס האבוקדו" וכנס החקלאות הסולארית. עיריית אופקים מופיעה ברשימת נותני החסות, לצד "אגרונגב". המארגנים, משוב גרופ מבאר שבע, מציינים כי בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר החליטה המדינה על צעדים להגדלת הייצור החקלאי במטרה להבטיח את ביטחון המזון.
המשמעות המעשית לתושב: אלפי אנשי מקצוע, יזמים, משקיעים ומקבלי החלטות מגיעים לעיר לפרק זמן קצר. השאלה היא אם ביקור של יומיים מתורגם למשרדים, לחברות ולמשרות שנשארות כאן כל השנה.
ומה עדיין על הנייר
לצד מה שכבר פועל, החלקים הכבדים של החזון טרם הושלמו. מרכז המעבדות והדאטה בתוך SEED נמצא בעבודות. מתחם המעבדות הגדול — הסבת מבנה "תוצרת הארץ" למרכז ארצי לחדשנות באגרו־פודטק — עדיין בשלבי קידום. גם אזור התעשייה שקד ב׳, שאמור לארח את החברות הגדולות, טרם אוכלס, והתיכון הייעודי לאגרוטק טרם הושלם. במילים אחרות: יש תשתית ראשונית שעובדת, ויש קומה שנייה שכולה תלויה בחמש השנים הקרובות. התרגום של התוכניות למשרות שתושבי העיר ממלאים בפועל — זה המבחן.
חלק ג׳ · המאזן: הרבה כסף, ובור עמוק
כדי להבין את התמונה צריך להחזיק שני דברים ביד בו־זמנית: את גודל ההזרמה, ואת עומק הבור שהיא אמורה למלא.
מה נכנס
- 1,794 מיליון ש״ח לאזור בחמש שנים.
- 15 מיליון ש״ח ייעודיים לאגרוטק, והכרה רשמית כ"עיר האגרוטק".
- הסכם גג: 17,000 דירות ומעל מיליארד ש״ח בתשתיות.
- תקציב עירוני של 411 מיליון ש״ח, ללא העלאת ארנונה.
- תקנים נוספים לעובדים סוציאליים, פקחים ושוטרים.
- מרכז חדשנות פעיל ברחבת יוני וחווה עירונית של 200 דונם.
- תערוכת אגרומשוב ה־35 מתקיימת בעיר, תחת הסלוגן "אופקים – בירת האגרוטק".
מה עדיין פתוח
- כ־24% מתושבי אופקים הוכרו כנפגעי פעולות איבה — פי שניים ויותר מכל רשות אחרת בהחלטה.
- רק 5% מהתושבים מועסקים בהייטק, מול 14% ארצי. 21% אקדמאים, מול 30%.
- חלק ניכר מהתקציב אזורי ומותנה בקריטריונים שטרם נקבעו.
- חלק מהסעיפים הם הצהרות כוונה ולא הקצאות מחייבות.
- מתחם המעבדות ואזור התעשייה שקד ב׳ — הקומה השנייה של החזון — טרם הושלמו.
נתון אחד מספר את הסיפור טוב מכולם. בעוד שביתר רשויות ההחלטה שיעור המוכרים כנפגעי פעולות איבה נע בין 2.2% ל־11%, באופקים מדובר בכ־9,000 תושבים — כרבע מהעיר — וכ־2,200 מהם הוכרו כסובלים מפוסט־טראומה. זו הסיבה שדווקא אופקים מקבלת תוספת תקנים ייחודית לעובדים סוציאליים, שאין לאף רשות אחרת בהחלטה. הכסף הגדול הוא, קודם כול, תגובה לפצע גדול.
השאלה שתלווה את אופקים בשנים הקרובות אינה אם הגיע כסף. הוא הגיע, והרבה. השאלה היא אם העיר תצליח להפוך תקציב חד־פעמי של שיקום למנוע צמיחה שמחזיק לאורך זמן: אם המעבדות ייבנו, אם החברות ימלאו את שקד ב׳, ואם אחוז המועסקים בהייטק יזחל מ־5% כלפי הממוצע הארצי. התשתית הראשונית כבר עומדת ברחבת יוני. השאלה היא מי ימלא אותה — ואם התושבים עצמם יהיו אלה שיאיישו את המשרות.
תגובת שחף מרודי, מנכ״ל אגרונגב ומנהל המתחם
"בשנים האחרונות מרכז SEED באופקים מרחיב באופן משמעותי את פעילותו והופך למוקד מרכזי לחדשנות חקלאית ואגרוטק בנגב המערבי. בשנת 2025 נכנס ארגון אגרו־נגב, הפועל תחת משקי הנגב לקידום החדשנות החקלאית באזור, לניהול המרכז ולהובלת פעילותו. מאז הורחבה הפעילות באופן משמעותי, מתוך מטרה לייצר ערך ממשי לחקלאים, לחברות הזנק ולחברות מסחריות בתחום.
במסגרת המרכז פועל כיום אקסלרטור אגרוטק המלווה שש חברות בתחילת דרכן, ומספק להן ליווי מקצועי הכולל חיבור למשקיעים, שיתופי פעולה עם חברות מסחריות ודיוק המודל העסקי והצעת הערך שלהן. במקביל מתקיימים במרכז קורסים והכשרות מקצועיות לחקלאים, בשיתוף משרד החקלאות, ארגון עובדי הפלחה וגופים מקצועיים נוספים. לצד זאת, חברות ישראליות וחברות צעירות נוספות בוחרות להקים במרכז את השלוחה הדרומית שלהן, מתוך רצון להיות קרובות לשטח ולספק מענה ישיר לשוק המקומי.
בימים אלו עובר מתחם המרכז שדרוג מקיף, הכולל עבודות שיפוץ והתאמה לתשתיות מתקדמות. במסגרת הפיתוח יוקם מרכז מעבדות שירות לחקלאים, אשר יספק שירותים מקצועיים לכל המרחב החקלאי באזור, וכן מרכז דאטה חקלאי חדש שירכז מידע, נתונים ושירותים מתקדמים עבור ענף החקלאות.
כלל המהלכים הללו מחזקים את מעמדה של אופקים כמרכז אזורי לחדשנות ולשירותים חקלאיים. העיר הופכת למוקד משמעותי עבור חקלאים, יזמים וחברות אגרוטק, וממשיכה לממש את החזון שלשמו הוקמה – להיות עיר המעניקה שירותים למרחב החקלאי שסביבה. אם בעבר היה הדגש על כוח עבודה חקלאי, הרי שכיום אופקים מובילה את המעבר לחקלאות מתקדמת, מבוססת חדשנות, טכנולוגיה וידע, לטובת כלל האזור."
תגובת עיריית אופקים
"עיריית אופקים ממשיכה לפעול בנחישות ליישום החלטת הממשלה ההיסטורית לעיר — החלטה שנולדה מתוך עבודה מאומצת, שותפות והובלה מול משרדי הממשלה לטובת עתידה של אופקים. ההחלטה מהווה מנוע צמיחה משמעותי שיאפשר לנו להמשיך לפתח את העיר בתחומי החינוך, התעסוקה, החדשנות, האגרוטק, התחבורה, החוסן, התרבות ואיכות החיים. נמשיך לפעול באחריות ובשיתוף פעולה כדי לממש את מלוא הפוטנציאל של ההחלטה ולהבטיח את המשך צמיחתה של אופקים לטובת התושבים הוותיקים והחדשים כאחד."
מקורות ובסיס הנתונים
- החלטת ממשלה 3303 מיום 4 באוגוסט 2025 — "תכנית לשיקום ופיתוח יישובי הנגב המערבי לשנים 2025–2029 ותיקון החלטת ממשלה" (הנוסח הרשמי, מזכירות הממשלה).
- החלטת ממשלה 2973 מיום 22 באפריל 2025 — מתווה השיקום והפיתוח לאזורים בדרום שנפגעו במתקפת ה־7 באוקטובר 2023.
- נתוני תקציב עיריית אופקים לשנת 2026, כפי שאושרו במועצת העיר, ושורת התב״רים הנלווית.
- הסכם הגג בין עיריית אופקים לרשות מקרקעי ישראל, כולל הרחבתו.
- נתוני תעסוקה ונפגעי פעולות איבה, כמפורט בדברי ההסבר להחלטת הממשלה.
- התבטאויות ראש העיר בנוגע לחזון האגרוטק, כפי שנמסרו למערכת.
- פרטי תערוכת אגרומשוב ה־35 — אתר המארגנים, משוב גרופ.
- נתוני מרכז החדשנות ומתחם העבודה המשותף ברחבת יוני, ההשקעה והשותפים — הודעות עיריית אופקים, תנועת אור וקבוצת שרונה פרטנרס.
- נתוני מרכז SEED והחווה החקלאית העירונית — פרסומי "אגרו־נגב" ורשות החדשנות.
- מתחם המעבדות "תוצרת הארץ" (אגרוסייט) — הרשות לפיתוח הנגב.
- תגובת שחף מרודי, מנכ״ל אגרונגב ומנהל המתחם, כפי שנמסרה למערכת.
- תגובת דוברות עיריית אופקים, כפי שנמסרה למערכת.
הערה: הנתונים התקציביים מבוססים על נוסח החלטת הממשלה ועל מקורות גלויים. סכומים המסומנים "חלק מ־" או "עד" מתחלקים בין רשויות או מותנים בתוכניות עבודה ובקריטריונים שטרם נקבעו במלואם.