אופקים נוסדה כעיירת פיתוח בשנת 1955 בצפון-מערב הנגב, כ-24 ק"מ מבאר שבע, ורק בשנת 1995 הוכרזה רשמית כעיר. אולם הסיפור התורני של המקום מתחיל כבר בחול המועד פסח תשכ"ג, כאשר הרב יוסף גולדנטל זצ"ל, לאחר התייעצות עם מרן ה"אבי עזרי" — הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל, ראש ישיבת פוניבז' ומחבר הספר "אבי עזרי" שעל שמו כונה — החליט יחד עם הרב דוד חיים שטרן שליט"א להקים ישיבה בעיירה הצעירה.
ראשית הדרך: מישיבה קטנה לעיר תורה
הפגישה עם ר' משה מייבסקי, ראש המועצה הדתי דאז וחסיד סלונים, ועידודו של האדמו"ר מסלונים דאז — הגאון רבי אברהם וינברג זצוק"ל, בעל "בית אברהם" — הביאו להעמדת מבנים ראשונים, וכך נפתחה ישיבה קטנה למסיימי כיתה ח' בני המקום. במחזור הראשון נרשמו שבעה נערים בלבד; כעבור פחות משנה כבר מנתה הישיבה עשרים תלמידים.
בד' אלול תשכ"ה נערך כנס היסוד לבניין הישיבה הקבוע, במעמד מאות אורחים ובראשם גדולי הדור — הגר"א מן שך, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל, הגה"צ רבי רפאל ברוך טולידנו זצוק"ל וכ"ק האדמו"ר מסלונים. באותו מעמד הכריז מרן ה"אבי עזרי" את המשפט שהפך עם הזמן לסיסמת המקום:
"היום אופקים נהיית לעיר ואם בישראל".
מן הישיבה הקטנה לישיבה הגדולה
תאונת דרכים קשה באור לי"ב כסלו תשל"ב, בה נהרגו שני בחורים ובחור נוסף, הביאה בימי השבעה להחלטה להקים בעיר ישיבה גדולה. הגאון רבי יעקב פרידמן, ראש ישיבת "תפרח", שלח את גרעין הבחורים הראשון להקמתה, ובהמשך הצטרפו בחורים מפוניבז' ומחברון. משגיח הישיבה באותם ימים היה הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל (הגרש"ד פינקוס) — דמות שעיצבה את פני הקהילה יותר מכל אדם אחר.
בשנת תשל"ו נשלח הגאון רבי יעקב הורוביץ זצ"ל, בהתייעצות עם הגר"א מן שך, לכהן כראש הישיבה. הוא הוביל שינוי משמעותי באופי הישיבה: מישיבה חרדית קלאסית שתלמידיה מגיעים מישיבות קטנות, לישיבה המיועדת בעיקר לבוגרי ישיבות תיכוניות — שילוב שהביא יחד בוגרי מוסדות חרדיים כמערבא ונהרדעא לצד בוגרי מוסדות ציוניים־תורניים כשעלבים והמכינה בכפר סבא. בהמשך קרא הרב הורוביץ להגאון רבי חיים קמיל זצ"ל לכהן לצדו בראשות הישיבה, ושניהם הנהיגו אותה יחד — צעד מכונן בהתפתחות עולם התורה בעיר. לאחר פטירתו של הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל בשנת תשס"ה, נקראה הישיבה "תורת חיים" על שמו, ובראשה עומד כיום הגאון רבי אליעזר איינהורן שליט"א. רבים מבוגרי הישיבה התיישבו במקום, וכך הפכה הישיבה עצמה לגרעין המכונן של הקהילה הצעירה.
הגרש"ד פינקוס והנהגת הקהילה
על רקע חילוקי דעות עזב הגרש"ד פינקוס את תפקידו בישיבה ומונה לרב הקהילה החרדית — תפקיד שמילא באצילות ובעומק ייחודיים עד שנספה יחד עם רעייתו ובתו בתאונת דרכים קשה בערב חג הפסח תשס"א. תחתיו התמנה, בהוראת גדולי הדור, בנו הגאון רבי ישראל יעקב פינקוס שליט"א — המכהן כרב הקהילה עד היום, יחד עם הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א כדיין ומורה צדק. הנהגה זו, המשלבת המשכיות משפחתית עם יציבות רבנית, היא שממשיכה להוביל את הקהילה בתנופת הפיתוח הנוכחית.
קהילה שמונה כיום כ-2,500 משפחות
מנקודת המוצא הצנועה בקריית הישיבה (שכונת בן גוריון) סביב בית הכנסת "קיויתי", ובשכונת חזו"א סביב בית הכנסת "שיויתי" שהקים הגאון רבי דב סלומון זצ"ל (חתנו של הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל), התפשטה הקהילה החרדית בהדרגה לשכונות ואזורים שהיו בעבר חילוניים — אלנקווה, החיד"א ובנה ביתך — ולאחר מכן לשכונת "נחלת שמשון" המונה כ-700 דירות, ולשכונת "הריף" המתחרדת בימים אלה. כיום ניכרת התחרדות גם בשכונת שפירא ובאזורי פינטו ושבזי.
מגמה זו ממשיכה להתחזק גם בשנים האחרונות: לפי דיווחים עדכניים, אופקים עוברת בתקופה זו תנופת פיתוח מואצת, עם שכונות חדשות, מרכזי תעסוקה ומסחר ותחנת רכבת המחברת אותה לבאר שבע, אשקלון וגוש דן, כשבעיר מתגוררים כ-41 אלף תושבים (נכון לתשפ"ו) והיא משמשת מרכז אזורי ליישובי הסביבה. במגזר החרדי ניכרת הבנה שהעיר הפכה ליעד מבוקש: פרסומים מהתקופה האחרונה מתארים את אופקים כמקום המציע קהילה תורנית ותיקה לצד הזדמנות נדל"נית, בזכות שילוב של מחירים אטרקטיביים ושל היתרון הגיאוגרפי המרכזי של העיר עבור הציבור החרדי — הקרבה לבאר שבע. שכונת "חורשת האקליפטוס" לא תוכננה בתב"ע המקורית כשכונה חרדית, והוסבה בפועל לשכונה חרדית בעקבות בקשתו של הרב אברהם דייטש שליט"א. משום כך נוצר בה מחסור בשטחי ציבור המותאמים לצורכי הקהילה החרדית — סוגיה שמלווה את פיתוח השכונה. עם זאת היא מתוארת ככזו שתשמר את אופי הקהילה הוותיקה, תוך הענקת מרחב ואוויר שאינם מצויים כיום בבנייה החרדית הצפופה.
מוסדות חינוך, כוללים וחיי קהילה
החינוך החרדי אינו נחלת זרם אחד בעיר, והוא מהווה כיום כ-50% ממערכת החינוך באופקים — נתון שממחיש את המשקל הדמוגרפי והמערכתי של הציבור החרדי. המערך כולל תלמודי תורה ("דרכי יעקב", "תורת שמשון" ו"דרכי יושר"), ישיבות קטנות ("יוסף לקח", "עטרת שלמה", "משכן התלמוד", "אוהל אשר", "הדרת תורה", "בית אהרון — בנין אב" והישיבה הקטנה של הרב אביטל), בית ספר יסודי גדול לבנות — "מעלות חיה" — המונה כאלף ומאה תלמידות, לצד מוסדות בנות נוספים ("נוה יוכבד", "שירת מרים", "משגב האמהות" ו"מעלות רחל") וסמינרים. מארג הכוללים בעיר רחב היקף: "זכרון אליהו" שהקים הרב משה גפני שליט"א, "שיח יצחק", "עטרת שלמה", "נחלת משה", כולל "ישיבת אופקים" ו"פקודת אלעזר" — לצד כוללי ערב, בין הזמנים ושישי-שבת הפרושים בבתי הכנסת, ובראשם ישיבת "רבינו חיים קמיל" בראשות ר' יוסף גלס שליט"א. את רשימת המוסדות המלאה אפשר למצוא בעמוד מוסדות החינוך של אופקים שלי.
לחיי הקהילה מאפיינים גם מוסדות חסד וגמ"חים ותיקים: קופת הצדקה "צדקות שמשון" התומכת בנצרכים בשעות שמחה ובעת הצורך, וחלוקת הירקות השבועית ברחוב עמרם בן דיואן ביוזמת הרב אהרן שוורץ שליט"א והרב שלמה אדלר שליט"א, שהפכה סמל לערבות ההדדית במקום.
ייחודה הציבורי של הקהילה
עמידתה האיתנה של הקהילה על צביון שבת ניכרת גם במרחב הציבורי: העיר כולה נטולת תחבורה ציבורית בשבת, ותשתיות עירוניות — ממוני מים ועד מערכות ניטור פחי אשפה — הותאמו לכשרות "משמרת השבת". במקביל, הקהילה נהנית מייצוג פוליטי משמעותי בעירייה (שבעה נציגים חרדים מתוך חמישה עשר חברי מועצת העיר, במסגרת דגל התורה וש"ס, כאשר הרב אברהם דייטש שליט"א מכהן כסגן ומ"מ ראש העיר והרב שלמה עזרן שליט"א כסגן ראש העיר), אשר תרם להקמת גני ילדים, מבני חינוך ותשתיות קהילתיות נוספות בשנים האחרונות. פעילותו של הרב אלעזר פינדר שליט"א, מנהל לשכת סגן ראש העיר, תרמה גם היא לשיפור התחבורה הציבורית המקשרת בין אופקים לירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אשדוד, בית שמש, אלעד וביתר.
מסיפורה של ישיבה קטנה שנפתחה לשבעה נערים, צמחה אפוא קהילה חרדית מבוססת המונה אלפי משפחות — עדות חיה למילים שהוכרזו בכנס היסוד לפני יותר משישים שנה.
משבעה נערים במחזור הראשון (תשכ"ג), דרך הכרזת מרן הגר"א מן שך "עיר ואם בישראל" (תשכ"ה), ועד קהילה של כ-2,500 משפחות הפרושות על פני שכונות רבות בעיר.
שאלות נפוצות על הקהילה החרדית באופקים
מתי הוקמה הישיבה הראשונה באופקים?
הישיבה הראשונה נפתחה בחול המועד פסח תשכ"ג (1963), ביוזמת הרב יוסף גולדנטל זצ"ל והרב דוד חיים שטרן שליט"א, בעידודו של מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל. במחזור הראשון נרשמו שבעה נערים בלבד.
מיהו הגרש"ד פינקוס וכיצד השפיע על הקהילה באופקים?
הגאון רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל שימש משגיח הישיבה ולאחר מכן רב הקהילה החרדית באופקים, ועיצב את דמותה יותר מכל אדם אחר, עד שנספה יחד עם רעייתו ובתו בתאונת דרכים בערב פסח תשס"א.
כמה משפחות מונה הקהילה החרדית באופקים?
הקהילה החרדית באופקים מונה כיום כ-2,500 משפחות, ומתפשטת בהדרגה לשכונות נוספות בעיר, בהן נחלת שמשון, הריף, שפירא ואזורי פינטו ושבזי.
אילו מוסדות חינוך חרדיים פועלים באופקים?
החינוך החרדי מהווה כ-50% ממערכת החינוך בעיר ואינו נחלת זרם אחד. פועלים בו תלמודי תורה (דרכי יעקב, תורת שמשון ודרכי יושר), ישיבות קטנות (יוסף לקח, עטרת שלמה, משכן התלמוד, אוהל אשר, הדרת תורה, בית אהרון — בנין אב והישיבה הקטנה של הרב אביטל), בית ספר גדול לבנות (מעלות חיה), מוסדות בנות נוספים (נוה יוכבד, שירת מרים, משגב האמהות ומעלות רחל) וסמינרים, לצד מארג רחב של כוללים.
הבהרה בנוגע לתמונות: התמונות המופיעות בכתבה נאספו מחומרים קהילתיים ומפרסומים גלויים, ומובאות בתום לב ולמטרת סיקור, תיעוד ומידע ציבורי — ללא כוונת רווח וללא כוונה לפגוע בזכויות יוצרים. נעשה מאמץ לאתר את בעלי הזכויות ולתת קרדיט הולם. אם אתם בעלי הזכויות באחת התמונות ומעוניינים בתוספת קרדיט, בתיקון ייחוס או בהסרת התמונה — פנו אלינו ונפעל בהתאם בהקדם.