הפרשה שלי: ראש השנה שחל בשבת — היום שבו השופר שותק

זו לא שבת רגילה, ולכן גם הפינה השבועית שלנו נראית השבוע קצת אחרת. ביום שישי בערב תיכנס לה שנה חדשה — ראש השנה תשפ״ז — והיא נכנסת יחד עם השבת. יום א׳ של החג חל בשבת, יום ב׳ ביום ראשון, וביניהם רצף של שלושה ימים ללא הפסק.

בשבת של ראש השנה איננו קוראים בפרשת השבוע אלא בקריאה המיוחדת של החג, העוסקת בזיכרון ובהשגחה — ושמה את הנושא של היום כולו על השולחן: זיכרון. ראש השנה נקרא בתורה ״יוֹם תְּרוּעָה״, ובתפילה אנו קוראים לו גם ״יוֹם הַזִּכָּרוֹן״.

למה דווקא בשבת לא תוקעים

כאן נמצא ההבדל הגדול. מצוות היום היא שמיעת קול שופר — ובכל זאת, כשראש השנה חל בשבת אין תוקעים בשופר ביום הראשון.

הטעם ידוע ומופיע בגמרא: חכמים חששו שמא יבוא אדם שאינו בקיא בתקיעה וייקח את השופר בידו כדי ללכת אצל מי שילמדנו — ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים בשבת. מפני החשש הזה נדחתה התקיעה כולה ליום השני.

ויש בזה גם משהו יפה. יום אחד שלם של ראש השנה עובר בלי הקול הגדול הזה, ומשאיר את המלאכה לתפילה, לשולחן ולשקט של שבת. ואז, ביום השני, השופר מגיע.

תקיעות שופר בשכונות אופקים — יום ראשון, 13.9

בתי חב״ד בעיר מקיימים סבב תקיעות שופר בשכונות, לרווחת מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת ולכל המשפחה. בחרו שכונה כדי לראות רק אותה:

המידע באדיבות בית חב״ד המרכזי ובתי חב״ד בשכונות אופקים. ייתכנו שינויים — הפרסום של בית חב״ד הוא הקובע. בתי חב״ד בשכונות מרוכזים גם בעמוד השירותים הדתיים.

זמני התפילות בבית הכנסת קויתי ה׳ הספרדי

בית הכנסת קויתי ה׳ הספרדי, ברחבת האר״י 1, פרסם את לוח התפילות המלא לכל חגי תשרי — ראש השנה, צום גדליה, שבת שובה, יום הכיפורים, סוכות, חול המועד, הושענא רבא ושמחת תורה, וכן מנייני הסליחות של עשרת ימי תשובה.

לזמני התפילות המלאים בקויתי ה׳ הספרדי — כל חגי תשרי תשפ״ז ←

לזמני המניינים הרגילים של ימות החול והשבת — עמוד בית הכנסת. מחפשים מניין בשכונה אחרת? אינדקס בתי הכנסת באופקים מרכז את כל בתי הכנסת בעיר, לפי שכונה.

זמני היום בראש השנה

זמני היום באופקים לשני ימי החג

זמן	יום א׳ · שבת 12/9	יום ב׳ · ראשון 13/9
עלות השחר	5:05	5:06
נץ החמה	6:28	6:28
שקיעה	18:52	18:51

זמני היום מחושבים לקואורדינטות של אופקים, ואילו זמני כניסת ויציאת השבת והחג שבראש הכתבה הם לפי לוח אור החיים (זמני באר שבע) — המנהג המקובל בעיר. מכאן הפרש של דקה בין השקיעה המופיעה בשני המקומות.

זמני היום המלאים באופקים — עלות השחר, נץ, סוף זמן קריאת שמע, חצות, מנחה גדולה, שקיעה וצאת הכוכבים — מתעדכנים מדי יום בעמוד זמני היום.

שלוש נקודות מעשיות לשנה כזאת

מכינים הכול מראש. ערב החג הוא יום שישי, ומיד אחריו שבת ואחריה יום שני של חג — שלושה ימים רצופים. את כל הבישולים, הקניות והאפייה יש להשלים ביום שישי.

אין מכינים משבת לחג. ביום א׳ של החג, שהוא שבת, אסור להכין דבר לצורך היום השני. ההכנות ליום השני — עריכת שולחן, חימום, הדלקת הנרות — רק לאחר צאת השבת, החל מ-19:27, וכל ההדלקה מנר שכבר דולק מערב שבת. כדאי להשאיר נר נשמה או נר ארוך שיחזיק.

תשליך. כשיום א׳ חל בשבת, יש קהילות שנוהגות לומר תשליך ביום השני. בקויתי ה׳ הספרדי נוהגים לומר אותו ביום הראשון אחר מנחה וסמוך לשקיעה — כל אחד ינהג כמנהג בית הכנסת שלו.

הערה מלוח בית הכנסת: ביום א׳ דראש השנה יש להגביל בסעודה שלישית עד כביצה פת.

ומה זה בעצם אומר, ראש השנה?

מעבר לזמנים ולהלכות, יש כאן יום עם אופי משלו. בתפילת מוסף של ראש השנה מסודרות שלוש ברכות — מלכויות, זכרונות ושופרות — ושלושתן יחד מתמצתות את היום: להכיר במי שמנהל את העולם, לזכור ולהיזכר, ולהיענות לקול.

בניגוד למה שנדמה לפעמים, ראש השנה איננו יום של פחד. הוא יום של המלכה. השולחן ערוך בסימנים, לובשים בגדי חג, מברכים איש את רעהו בשנה טובה. ההלכה אף מדגישה שיש לשמוח בו. הדין והשמחה חיים כאן זה לצד זה — ובדיוק בזה כוחו של היום.

והשופר? הוא הקול הפשוט ביותר שקיים. בלי מילים, בלי נוסח, בלי הסברים. יש בו משהו שנוגע גם במי שאינו יודע לקרוא בסידור. אולי לכן דווקא הוא נבחר לפתוח את השנה — ואולי לכן, בשנה שבה הוא נדחה ליום השני, ההמתנה אליו קצת גדולה יותר.

שעות המוקד הרפואי בעיר בימי החג — כאן.