→ חזרה לקיר הזיכרון
נרצחי השבעה באוקטובר
יורי ידגרוב ז"ל, אופקים

יורי ידגרוב

בן/בת 77נרצח/ה ב-7 באוקטובר 2023כ"ב בתשרי תשפ"ד
הי"ד · יהי זכרו ברוך

יורי ידגרוב ז"ל נרצח ב־7 באוקטובר 2023, מנרצחי אופקים בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל.

סיפור חייו

יורי, בנם של מזל ורחמין, נולד ב־10 באפריל 1946 בטשקנט שבאוזבקיסטן, בן הזקונים במשפחה. אביו נפטר כשהיה צעיר מאוד, ובגיל תשע נאלץ להפסיק את לימודיו ולצאת לעבוד כסבל בשוק כדי לעזור לאמו ולאחיו. בגיל ארבע־עשרה החל לעבוד כמחסנאי בנמל התעופה של טשקנט, ובמקביל עבד גם כקצב וכשומר. את רוזה הכיר דרך אחיה דניאל, סנדלר שגר בסמוך לו. "דניאל שאל את יורי למה עדיין לא הקים משפחה", סיפר בנו מארק, "ויורי השיב שהוא מתבייש, כי אין לו מה להציע". השידוך עלה יפה, ובשנת 1968 נישאו. הם שכרו בית ישן בלי מים זורמים ובלי חימום, ויורי דרבן את רוזה ללמוד מקצוע. נולדו להם רומה־רחמים, גרגורי ומסנאל־מארק; יורי קודם למנהל מחסן, מצבם השתפר, והם בנו את ביתם מחדש. שני בניהם הבכורים נפטרו ממחלה. בשנת 1993, עם התגברות האנטישמיות באוזבקיסטן, עלו רוזה ומארק לישראל והתמקמו באופקים; יורי הצטרף אליהם כעבור כמה שנים. בארץ עבד ב"רשות הטבע והגנים" בנטיעות ובייעור. "הוא הרגיש שזו שליחות להקים את ארץ ישראל במו ידיו", כתב מארק. מנהליו העריכו אותו והוא קיבל הוקרה כעובד מצטיין. בני הזוג התערו בקהילה הבוכרית באופקים ונהגו לפקוד את בית הכנסת שבמישור הגפן. משאלתם היחידה הייתה שמארק ימצא בת זוג. בבוקר שמחת תורה, כשהאזעקות לא פסקו, ביקש מארק מהוריו לצאת לכיוון המקלט. יורי יצא ראשון מהבית ונורה למוות בידי מחבלים; רוזה יצאה אחריו, ראתה אותו ונורתה אף היא. מארק נפצע מרסיסים אך הצליח להסתגר במקלט עם תשעה תושבים נוספים. הוא היה בן 77, והובא למנוחות לצד רעייתו בבית העלמין באופקים.

עוד מקיר הזיכרון של אופקים

כל אחת ואחד מבני אופקים שנרצחו או נפלו בשבעה באוקטובר 2023 ובמלחמת חרבות ברזל — עם סיפור החיים שלהם ונר זיכרון להדלקה.

תושבי אופקים שנרצחו
חללי כוחות הביטחון מאופקים
לקיר הזיכרון המלא של אופקים ←