→ חזרה לקיר הזיכרון
נרצחי השבעה באוקטובר
רוזה ידגרוב ז"ל, אופקים

רוזה ידגרוב

בן/בת 80נרצח/ה ב-7 באוקטובר 2023כ"ב בתשרי תשפ"ד
הי"ד · יהי זכרו ברוך

רוזה ידגרוב ז"ל נרצח ב־7 באוקטובר 2023, מנרצחי אופקים בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל.

סיפור חייו

רוזה, בתם של זויה זולאי ויונתן יעקובוב, נולדה ב־10 בנובמבר 1942 באוזבקיסטן, בת הזקונים במשפחה. בגיל צעיר מאוד התייתמה מאמה ונמסרה לבית יתומים, ושם גדלה; בגיל ארבע־עשרה חזרה לבית אביו והפסיקה את לימודיה. כשנולדו לאביה חמישה ילדים נוספים, תפקדה עבורם כאם וביצעה את כל עבודות הבית. בגיל עשרים ושתיים הכיר לה אחיה דניאל את יורי ידגרוב, והשידוך עלה יפה. בשנת 1968 נישאו. הם שכרו בית ישן בטשקנט, בלי מים זורמים ובלי חימום; יורי דרבן אותה ללמוד מקצוע והיא הפכה לתופרת בחנות גדולה. נולדו להם רומה־רחמים, גרגורי ומסנאל־מארק, ועם הזמן השתפר מצבם והם בנו את ביתם מחדש. שני בניהם הבכורים נפטרו ממחלה. בשנת 1993, כשמארק עמד להתגייס לצבא אוזבקיסטן, חששה רוזה שתאבד גם אותו והחליטה שהגיעה השעה לעלות לישראל. באותה שנה עלתה עמו והתמקמה באופקים; יורי הצטרף כעבור כמה שנים. בשל בעיות בריאות לא יצאה לעבוד ונשארה לטפל בבית ובמשפחה. בני הזוג התערו בקהילה הבוכרית באופקים, ונהגו להיפגש עם חבריהם על הספסל שליד ביתם. בנם מארק, שכבר עבר לדירה משלו, חזר לגור איתם וטיפל בהם במסירות: ליווה אותם לטיפולים, ניהל את הבית ותרגם עבורם בכל צעד. בבוקר שמחת תורה, כשהאזעקות לא פסקו, ביקש מארק מהוריו לצאת לכיוון המקלט. יורי יצא ראשון ונורה למוות; רוזה יצאה אחריו, ראתה אותו מוטל בכניסה, צעקה ונורתה אף היא. היא הייתה בת 80, והובאה למנוחות לצד בעלה בבית העלמין באופקים.

עוד מקיר הזיכרון של אופקים

כל אחת ואחד מבני אופקים שנרצחו או נפלו בשבעה באוקטובר 2023 ובמלחמת חרבות ברזל — עם סיפור החיים שלהם ונר זיכרון להדלקה.

תושבי אופקים שנרצחו
חללי כוחות הביטחון מאופקים
לקיר הזיכרון המלא של אופקים ←